Breslev.co.il    
  עמוד הבית אודות ברסלב VOD רדיו חנות תרומות
׳₪׳•׳¨׳•׳ ׳‘׳¨׳¡׳œ׳‘
 
  נושאי עזרה (שאלות ותשובות, FAQ) נושאי עזרה (שאלות ותשובות, FAQ)  חפש בפורום   לוח שנה   רישום רישום  התחברות התחברות

הבבא סאלי זצוק"ל

 שלח תגובה שלח תגובה
כותב
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נושא: הבבא סאלי זצוק"ל
    נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:28
רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל נולד ביום ראש השנה ה'תר"ן לאביו ר' מסעוד ולאמו מרת עישא (ממשפחת בן חמו).
אביו מל אותו ודודו (ר' יצחק) שימש כסנדק. היות ואביו חרד לקרוא את שמו על שם זקנו, נקרא בשם "ישראל" בהתאם לפסוק "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם-ישראל, כי-שרית עם-אלוקים ועם-אנשים ותוכל" (בראשית ל"ב/כ"ט).
מילדותו שקד על תלמודו בכל ענפי התורה. אביו החל ללמדו את דרכי הקדושה, מגיל 6 כיסו את עיניו בגלימה כשיצאו עמו לרחוב בכדי לשמור על טהרת עיניו ובגיל 9 כאשר אביו שמע אותו מוכיח במילים קשות את אחד מעשירי תאפיללת, הזדרז להשתיקו ואמר: 'הישמר לך מלהעניש יהודי ואל תוציא דבר קשה מפיך, כי את אשר תברך יבורך ואת אשר תאור יואר'.

 
 
בילדותו נחטף ע"י ערבים מבני תאפיללת, שדרשו כופר גבוה תמורתו. ר' מסעוד לא נענה להפצרותיו של אחד הנכבדים הערביים אשר רצה להילחם בחוטפים בכדי לשחרר את ר' ישראל, העביר את מלוא הסכום לידי החוטפים והילד שוחרר.
 
בהגיעו לגיל בר מצווה אביו השיאו את בת אחותו, אך לאחר נישואיהם חלתה וכעבור שנתיים נפטרה. לאחר מספר חודשים נשא לאישה את מרת פריחה לבית אמסלם.
לאחר נישואיו אחיו ודודו החלו ללמדו את תורת הקבלה, כתבי האריז"ל וסידור האריז"ל על פי כוונות של אביר יעקב. ר' ישראל כתב לעצמו סידור על דרך האריז"ל בנוסף לסידור שקיבל מאביו בילדותו. בגיל 16 נתמנה כריש מתיבתא בישיבת "אביר יעקב" ובשנת ה'תרס"ט מונה לעמוד בראש הישיבה. בשנת ה'תר"פ מילא את מקום אחיו ועבר לעיר ארפוד, משם לעיר בודניב ובשנת ה'תרפ"ב עלה לארץ הקודש.
למד בישיבת המקובלים "בית א-ל" יחד עם המקובל ר' אליהו לעג'מי גם את כוונות הרש"ש ולאחר שנה נאלץ לחזור למרוקו בגזרת ר' משה תורג'מן. געגועיו לארץ הקודש הלכו וגברו ובשנת ה'תרצ"ג עלה לארץ ישראל יחד עם משרתו - משה שיטרית. התגורר בירושלים בביתו של ר' יוסף שלוש, תקופה ממושכת שהה בטבריה והרבה להשתטח על קברי הצדיקים בגליל. בהגיעו לירושלים החל ללמוד בישיבת "פורת יוסף" בצוותא עם ראש הישיבה, ר' עזרא עטיה.

 

 
 
הרבי מלעלוב העיד בפני חסידיו כי ר' ישראל עמל רבות בעבודת ה' בצעירותו: סיגף את עצמו בתעניות, התענה משבת לשבת, נשאר ער לילות שלמים ולמד הרבה, טבל פעמים רבות במקוואות קרים ועוד.
 
 מרן אביר יעקב אמר בחזיון לילה למקובל ר' מרדכי שרעבי: 'נשמתו של נכדי - ר' ישראל, חוצבה מנשמתו של חזקיהו המלך ע"ה וכל המקבל את ברכתו כמי שזכה להתברך מפי המלך חזקיהו עליו השלום'.

 
 
שוב בגזרת רבו (ר' משה תורג'מן) שב למרוקו בשנת ה'תשי"ד להנהגת הקהילה בתאפיללת. בביתו הורגשה העשירות והרחבות אך למרות זאת הטכנולוגיה החדשנית לא הוכנסה אליו. מספר פעמים שהה במהלך חודש אלול והימים הנוראים בין כותלי ישיבת "תומכי תמימים" בברינווא (צרפת), הנהלת הישיבה הכינה עבורו שני חדרים בהם היה עוסק בתורה, בתפילה ומחצות הלילה עד אור הבוקר עסק בלימוד “ליקוטי תורה” של אדמו”ר הזקן (ר' שניאור זלמן).

 

 
עם שובו לארץ ישראל בשנת ה'תשכ"ד התגורר ביבנה. כעבור זמן החליט בעקבות מאורע לעבור לאשקלון ובשנת ה'תש"ל קבע את משכנו בנתיבות.
 
ה"בבא סאלי" נודע כבעל רוח הקודש וכמקובל גדול ומכל הזרמים ביהדות הגיעו לקבל את עצותיו ולהתברך מפיו. את כולם ה"בבא סאלי" קיבל בסבר פנים יפות, באהבה ובכבוד - מנהיגים ורבנים, גדולי עולם ופשוטי עם אך לא אבה לשמוע ואף הרחיק את המדברים בגנות החסידות, הבעש"ט הקדוש וממשיכי דרכו.
האדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש אשר ה"בבא סאלי" העריך והעריץ ואף ביקש לעבור לגור בקרבתו התכתב עמו ופתח את מכתביו בתארים רמים בהם אף העיד כי ה"בבא סאלי" הינו מהצדיקים הנקראים "בני עליה" אשר הינם יחידים בדור.
 
כל מעשיו ועבודת הקודש שלו עמדו בציפייה לביאת המשיח והיו לו בגדים מיוחדים שזורים בחוטי זהב שהכין לקבלת פני משיח צדקנו.

בד' בשבט בשנת ה'תשמ"ד השיב את נשמתו הקדושה ליוצרה, קבור בנתיבות.

"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:34
בליל שבת בחורף תר"פ (1919), הסבו יהודי תאפיללת במרוקו לסעודה, כאשר עתידם לוטה בערפל. גזירתו של המושל המוסלמי מולאי מוחמד – להוציא להורג את יהודי המחוז באשמת שווא של שיתוף פעולה עם הצרפתים – ריחפה מעל כולם. דברי התחנונים וגם השלמונים של ראשי הקהילה היהודית לא ביטלו את הגזירה, שמועד ביצועה לא נודע.
רבי דוד אביחצירא יצא מחדרו לסעודת השבת, לבוש בגדי חול שחורים. הוא מיהר לסיים את סעודתו, והסתגר בעליית גגו עם תלמידו, שם עסקו בכוונותיה של קריאת שמע לפי כתבי האריז"ל, עד שעלה עמוד השחר. בשחרית נכנס רבי דוד לבית מדרשו, עדיין לבוש שחורים, לתדהמת המתפללים שהורגלו לראותו בשבת כמלאך לבן. בטרם הסתיימה התפילה, פרש לחדרו.

לאחר כמה שעות הקיפו מאות חייליו של מולאי מוחמד את רחובות העיירה. עם השלמת הכיתור, ניתנה פקודה לכל היהודים להתקבץ במרכז העיירה. מראה הקלגסים המכתרים את העיירה החריד את ראשי הבתים, שהחלו לאסוף את משפחותיהם בדרך לגיא ההריגה. גברים, נשים וטף צעדו לעבר הכיכר, בוכים ומייחלים שיתגלו רחמי שמיים.

העריץ הגיע לכיכר העיר, מוקף בשומרי ראשו. הוא חייך כאשר ראה את כל היהודים מובלים כצאן לטבח. כאשר שאל את ראשי העדה היכן רבם, נענה שהם לא רצו להפסיקו מלימודו הקדוש. פלוגת חיילים נשלחה לבית רבי דוד, ומצאה אותו מסיים ח"י פרקי משניות במשפט "עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות".

רבי דוד צעד לכיכר עם משמשו. כאשר עבר על פני בני קהילתו, החרדים לגורלם, נשמטה נעלו, והוא אמר: "זה סימן שפטירתי מן העולם תהיה כפרה על כל ישראל".

מולאי מוחמד הביט בשנאה בדמותו התמירה של הרב, ושאל: "מדוע אתה כותב מכתבים לנוצרים הכופרים ומזרז אותם לשוב לתאפיללת?". "חלילה שאעשה כן", ענה רבי דוד. עמידתו הבוטחת של מנהיג היהודים הוציאה את המושל משיווי משקלו. הוא ציווה להוציאו להורג עם שני פרנסי העיר, רבי יצחק בן שמחון ובנו דוד.

המורדים נטלו את השלושה, והובילו אותם למקום ההוצאה להורג. זעקת יהודי העיירה עלתה השמיימה. הם ניצבו והביטו בדמותו של רבי דוד ההולכת ומתרחקת מהם. בחצר המפקדה הוצב תותח. שלושתם הוצבו מול לועו, רבי דוד בראשם. קול רעש גדול נשמע - - -

יועציו של מולאי טענו באוזניו כי מאחר שנטל את חיי מנהיג היהודים, השקול כנגד כולם, עליו לוותר על רציחת שאר היהודים. הם הוסיפו שישתלם לו יותר לגזור עליהם גזירות ממון. מולאי הסכים לשחרר את התושבים היהודים, תמורת כופר נפש.

יהודי העיירה אומנם זכו בחייהם, אבל כאבו מאוד את רציחתו האכזרית של עטרת ראשם. אחד מהם התפרץ בזעם לפני המורדים, נתפס, והוצא להורג. פורסמה הוראה שאסור ליהודים לקונן על מותו של רבי דוד, ושמי שיעשה כן – דמו בראשו. יהודי תאפיללת לא יכלו לערוך למנהיגם לוויה המונית, בגלל האיסור לקונן. ללוויה הצנועה שנערכה הגיעו מרגלים, כדי לוודא שאף יהודי לא נותן את קולו בבכי.

ביתר ערי מרוקו ובארצות צפון אפריקה התקבלה הבשורה הנוראה, והצער והקינה היו לנחלת הכלל. כולם ביכו את מותו הטרגי של רבי דוד, וגדולי התורה קוננו עליו. הגדיל להתאבל מכולם אחיו הצעיר, רבי ישראל אביחצירא, 'הבבא סאלי', אשר קונן: "הנה לשלום מר לי מר, / כי מה אענה ומה אומר / ולבי חמרמר, / ובשרי כחש וסמר, / על גדול המשפחה, צדיק כתמר...".

*******

הבבא סאלי מיאן להתנחם על אחיו, ונהג אבלות מעבר לשנה הנהוגה. לאחר שבע שנים בדיוק, ביום ההילולה, חלם חלום. בחלומו טבל במקווה של סבו ה'אביר יעקב'. לפתע נפתחו השמיים. ממעל ירדו שבעת רועי ישראל בדמות מנורות אש בוהקות, ונבלעו בבית המדרש. מיד אחריהם הופיעה דמותו המאירה של רבי דוד. הבבא סאלי רצה להיכנס עמו להיכל, ואחיו עצר בעדו: "אינך יכול להיכנס, מפני שאתה שרוי עדיין בעולם החיים, אך אני מתיר לך לשבת סמוך לפתח ולומר עמנו תיקון חצות".

לאחר מכן הוסיף: "דע לך, אחי, שיש לי צער גדול מכך שאתה מוסיף להתאבל עליי. הלא כל הצער שהיה לי לא ארך יותר משנייה אחת... תכף העלו אותי למחיצתי בעולמות העליונים, למקום שאיני יכול לפרט לך את גודל מעלתו ועוצם התענוגים שבו. ואם ברצונך לגרום לי קורת רוח, הפסק להתאבל!".

הבבא סאלי התעורר מחלומו. לאחר שהתפלל שחרית, ערך התרת נדרים למנהגי האבלות שקיבל על עצמו. הוא סיפר ברבים את דבר החלום, ואותו יום נקבע ליום משתה ושמחה לכבוד נשמת הקדוש, רבי דוד אביחצירא הי"ד.

"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:37
עוד מילדותו ישב הבבא סאלי ועמל בתורה הקדושה, ישב וטיפס במדרגות גדולות ונפלאות. הוא עמל על כל הנהגה של חסידות, על כל הנהגה של קדושה וטהרה, עד שהיא נעשתה אצלו כקניין טבעי, כחלק מהמהות שלו. הבבא סאלי היה עמל בתורה ימים ולילות, עד שנעשה בקיא בש"ס, בבלי, ירושלמי, ישר והפוך, עם ראשונים ואחרונים, הכל בכף ידו, עד שנעשה לכלי מפואר. ‎

בספר "נפלאות ישראל" כתוב על מכתבים שכתבו אליו עוד כשהיה בגיל עשרים וארבע. כבר אז כתבו עליו תוארים מופלאים: "צדיק דורינו", "אספקליא מאירה", "מנורה הטהורה". שימו לב, הוא בסך הכל בגיל עשרים וארבע, ואיזה תארים נותנים לו גדולי הדור! ‎

הבבא סאלי היה בקיא בכל חדרי התורה, ובכל המקצועות שבתורה. הוא היה בקיא גדול בבדיקת סכין השחיטה, בבדיקת פנים של הבהמה, הוא היה מוהל מומחה, הוא היה סופר סת"ם וכתב לעצמו ספר תורה (בספר תורה הזה הוא קרא בו כל ימי חייו שניים מקרא ואחד תרגום). ‎

הבבא סאלי היה מסתגר עם דודו (אחי-אביו), רבי יצחק, והיה עמל איתו בתורה ימים ולילות. היה לומד תורה גם עם דוד אחר שלו, רבי דוד. הבבא סאלי היה יושב ימים ולילות, עמל בתורה, ושום דבר בעולם לא עניין אותו. כך, רבותיי, שנים של עבודת השם בלי הפסק, שנים של של שקידה עצומה, הפכו את רבנו הבבא סאלי הקדוש לכלי מפואר, אחד יחיד ומיוחד בדורו, שכבר בצעירותו כל העולם דיברו על גודל תורתו וקדושתו הפלא ופלא. ‎
 
 
"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:40
כדי להבין את גדולתו בתורה עוד בצעירותו נראה את המקרה הבא: בגיל שלושים וארבע הגיע הבבא סאלי לירושלים ממרוקו, וכשהגיע לירושלים הוא הלך לרב הקדוש, רבי שלמה אליעזר אלפנדרי.
הרב אלפנדרי היה בזמנו בגיל תשעים וארבע, הוא היה ענק בענקים! הרב אלפנדרי חי עד גיל קרוב למאה ועשרים שנה, והוא היה גדול הדור. גדולי עולם בתורה היו לפניו כקליפת השום. אנשים גדולים בקושי היו זוכים לקבל ממנו מילת שבח מרוב כמה שהוא היה ענק. אז תבינו מי היה הרב אלפנדרי. אני אספר לכם סיפור אחד עליו: הרב אלפנדרי היה תקיף נורא, הוא לא נשא פנים לאף אחד. פעם הוא היה באיטליה, והיתה שם מסיבת סיום מסכת גמרא. כמה ימים לפני כן היתה באיטליה רעידת אדמה. וכמה בחורים צעירים יהודים שלמדו באוניברסיטה ישבו על ידו, והוא שמע אותם מסבירים איך, לפי הטבע, נגרמת רעידת אדמה. ברגע שהרב אלפנדרי שמע את המילה "טבע", הוא דפק בכל הכוח על השולחן ואמר: "טבע?! איזה טבע?! אם הקב"ה רוצה שעכשיו תהיה רעידת אדמה, אז עכשיו תהיה רעידת אדמה!", ובאותו רגע כל איטליה רעדה!!! זה רק כדי שתבינו מי זה היה הרב אלפנדרי.

ונחזור לעניין שהתחלנו: הבבא סאלי היה בגיל שלושים וארבע, והרב אלפנדרי הענק בתורה היה בגיל תשעים וארבע, והבבא סאלי בא לבקר אותו. כשהגיע אליו הבבא סאלי, אז ברגע שהוא נכנס פנימה, הסבא קדישא קם לו במלוא קומתו! קם ועמד לבבא סאלי במלוא קומתו! הבבא סאלי נבהל! הבבא סאלי היה עניו גדול, והוא ראה את גדול הדור עומד מלוא קומתו לפניו, אז הוא התחיל למעט בערך עצמו. הם ישבו ודיברו באותה פגישה, ובסוף כשהבבא סאלי עמד לצאת, אז הרב אלפנדרי, ביקש ממנו: "תברך אותי". הבבא סאלי נבהל ואמר לו: "לא ייתכן רבינו, איך אני אתנהג בכזאת יוהרה? האם ייתכן שאני הצעיר, שבאתי להתברך, אברך?! חס וחלילה", הבבא סאלי לא הסכים. השיב לו הרב אלפנדרי: "כתוב בתהילים 'הנה כי כן יבורך גבר ירא השם', כלומר ברכה של אדם ירא שמים היא מקובלת בשמים, ותדע לך שבכל האיזורים אין אדם שיש לו יראת שמים כמוך, אם כן איך לא אקבל ממך ברכה?!". הבבא סאלי ניסה בכל כוחותיו למעט בערך עצמו, אבל זה לא עזר לו. הרב אלפנדרי לא ויתר לו עד שהוא בירך אותו, והרב הוסיף לו ברכה על ברכותיו. הסיפור הזה הפך לשיחת היום בירושלים! בכל ירושלים דיברו על כך שהרב אלפנדרי קם לכבוד הבבא סאלי, וכולם רצו אל הבבא סאלי כדי לקבל ממנו ברכות. זה גרם לבבא סאלי להרגיש שלא נוח. היו אז רבנים בירושלים שהיו צדיקים גדולים, שהיו זקנים ממנו בשנים, אבל האנשים הלכו לקבל ברכות ממנו. אז תבינו מי זה היה הבבא סאלי הקדוש! ‎
 
"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:42
בדרכו של הבבא סאלי לישראל הוא הפליג באוניה.
במשך ההפלגה הוא הסתגר בתא שלו, וישב ללמוד תורה.
לפתע פרצה סערה בים, שהתחילה לטלטל את האוניה. האוניה עמדה לטבוע בכל רגע. האנשים שהיו על האוניה רצו אל רב החובל, ואמרו לו שיש על האוניה צדיק גדול. הם הלכו אל התא של הבבא סאלי ודפקו בדלת. הוא פתח ושאל מה קרה. אמרו לו: "רבינו, המצב קשה, האוניה עומדת לטבוע, בבקשה שכבודו יעשה משהו".
אצל הבבא סאלי היה גביע של קידוש, הגביע היה של סבו, רבי יעקב אבוחצירא, והוא היה מקדש עליו בליל שבת. הוא לקח את הגביע ומזג בו יין, בירך עליו "בורא פרי הגפן", שתה מעט מהיין ושפך את הנותר בים. ברגע שנשפך היין, הים נעשה כמו שקט כמו ראי. בכל האוניה דיברו על זה והיה רעש גדול. כשהגיעו לישראל חיכו אלפים בחוף, כי ידעו שהבבא סאלי מגיע. כשהם שמעו את הסיפור היה רעש גדול מאוד. "צדיק גוזר והקב"ה מקיים".איך מהשיריים של הכוס שהוא ברך עליו הים נרגע. הים, עם כל הגדולה שלו, לא יכול לעשות יותר שום דבר: "הבבא סאלי פה!"...
 
"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:44
היה אדם אחד בנתיבות שהילדה שלו היתה חולה מאוד. היא היתה אצל רופאים, עברה בדיקות רבות, אבל הרופאים לא ידעו מה הבעיה שלה. היא לא היתה מסוגלת לאכול, וכל הזמן היתה מחוברת לאינפוזיה. יום אחד אותו אדם הלך לבבא סאלי. הבבא סאלי היה חולה באותו היום ולכן לא קיבל קהל, והאדם הזה הצטער. בסופו של דבר התברר שלקחו את הבבא סאלי לבית חולים, וסיפרו זאת לאותו אדם. הוא רץ אליו וסיפר לו על הבת שלו. אמר לו הבבא סאלי: "אתה סומך על רופאים?! תסמוך על מי שאמר והיה עולם! תוציא את הבת שלך מפה מיד, ותהיה לה רפואה שלמה! אבל תוציא אותה תוך שעה. אם תוציא אותה אחרי שעה, אין לי מה להגיד לך". אותו האיש המסכן, שהבת שלו מחוברת לאינפוזיה, רץ לרופא והתחנן לפניו. אמר לו הרופא: "תחתום שכל זה על אחריותך", אמר לו: "אני חותם. אם הבבא סאלי אמר, אז אני חותם". הוא חתם ולקח את הבת שלו. בדרך לבית, כשהם נוסעים ברכב, הילדה שלו אומרת לו: "אבא, אני רעבה". האבא נבהל, הוא לא הבין, הרי הילדה לא אכלה מזה חודשים. הם באו הביתה, ערכו מהר שולחן, והיא אכלה. מאותו יום היא הלכה והבריאה. הם רצו אל הבבא סאלי להודות לו, אבל הבבא סאלי אמר להם: "אל תגידו לי תודה רבה, זה הכל בזכות האמונה שלכם שהאמנתם בקב"ה ולא האמנתם ברופאים, עד כדי כך שהייתם מוכנים לעזוב את בית החולים וללכת הביתה". זה היה גודל הענווה שלו, הוא היה ממעיט בעצמו.‎
 
"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:46
סיפר אדם אחד שהיה משרת את הבבא סאלי כשהיה בבית חולים (בסוף ימיו הוא היה הולך הרבה לבית חולים), שפעם כשהיה משמש את הבבא סאלי בבי"ח, הוא ראה רופא אחד עם תינוק ביד, ששאל אותו: "שמעתי שיש פה צדיק, איפה הצדיק הזה נמצא?". הוא לקח אותו אליו. הבבא סאלי היה אז בסוף ימיו. הרופא שם את הילד על הברכיים של הבבא סאלי ואמר לו: "זה תינוק שהלב שלו כמעט גמור, וכל הזמן הוא בטיפול נמרץ, אולי כבודו יברך אותו". הבבא סאלי שאל את השמש שלו: "עוד כמה זמן סוכות?", ואמר לרופא: "תגיד לאבי הילד שבערב סוכות הוא יצא הביתה עם לב בריא", ואכן כך היה. הרופא הזה היה חילוני, והוא השתגע, זה היה כאילו אותו תינוק קיבל לב חדש, השתלת לב. רק שנבין מי זה היה הבבא סאלי הקדוש, "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". ‎

סיפר לי אדם אחד, קבלן בניין, שהבן שלו היה חולה ל"ע במחלה ממאירה, מחלה קשה מאוד. כל הרופאים שהוא הלך אליהם לא הצליחו לעזור. הוא הלך לבבא סאלי, והבבא סאלי נתן לו מים. הוא הביא אותם לבן שלו, הבן שלו שתה אותם והתרפא לגמרי. הבן שלו היה אצלי במשרד בגיל עשרים פלוס, ועד היום יש לו מהמים האלה וגם אני לקחתי ממנו קצת מהמים. ‎
 
"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:49

בכל חודש, מיד כאשר מלאו שבעה ימים מלאים ממולד הלבנה, לעת ערב, הכין את עצמו רבינו המקובל האלקי רבי ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי זיע"א בשמחה גדולה לברכת הלבנה.

הוא לא היה מוכן לדחות אפילו לזמן קצר את אמירת תפילה זו, שחז"ל לימדו אותנו שהיא שקולה כהקבלת פני השכינה.

פעם, באחד מחודשי החורף, התארח הבבא סאלי בעיר ליאון שבצרפת, והיה שרוי בצער על שכבר עברו מספר ימים מאז הגיע זמן ברכת הלבנה, אך אי אפשר היה לצאת ולקדש כי השמים היו מכוסים בעננים.

כשהגיע היום האחרון ועדיין לא השתפר מזג האוויר. ביקש ממקורביו שיבדקו האם יש מקום בו לפי הידוע השמים בהירים.

נאמר לו שבעיר מרסיי, הרחוקה כארבע מאות קילומטרים ממקום המצאו, נמצא שהשמים בהירים.

מיד לבש הבבא סאלי את גלימתו וביקש שייקחו אותו אל תחנת הרכבת, הוא עלה על הרכבת הראשונה שנוסעת, שהיתה רכבת מהירה ולאחר מספר שעות הגיע לשם ואמר ברכת לבנה בשמחה עילאית.

כהזדמנות אחרת, כשנתקל באותה בעיה עת שהיה בפריז, לא עצם את עיניו בלילה האחרון לפני סוף זמן ברכת הלבנה.

< =text/ ="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">

בשעה שתיים לאחר חצות, העיר את תלמידו מארחו, ואמר לו בשמחה: "קום! מן השמים גילו לי שהעננים התפזרו ואפשר לברך את הלבנה". ומיד יצאו לחצר הבית והביטו בשמחה אל הלבנה המאירה, לפני שהחלו לומר את הברכה.

כאשר שמע אחד מנכדי רבי ישראל אבוחצירא את הסיפור האחרון, הוא סיפר על חוויה נפלאה אותה עבר הוא עם סבו כאשר התגורר בפריז:

בלילה מעונן וגשום מאוד, ביקש רבי ישראל מחתנו ונכדו לעזור לו לרדת מן הקומה החמישית מהדירה בה התגוררו אל החצר, על מנת לברך את הלבנה.

חתנו הסביר לו, שהשמים מעוננים והלבנה כלל לא נראית, אך רבי ישראל בשלו. הוא כבר לבש את גלימתו והחל צועד אל פתח הבית כשחתנו ונכדו סועדים אותו. ברדתו במדרגות הרבות הגיע אל החצר ומיד הפנה מבטו כלפי מעלה בחיפוש אחר הלבנה.

להפתעת הנוכחים הרבים שהתאספו ליד רבי ישראל, הרים רבי ישראל את ידו, ועשה תנועות כמי שמפזר עשן, או מסיט וילון מעל חלון ביתו, ומיד נתגלתה הלבנה! וכולם בירכו את הלבנה בהתלהבות רבה.

לכל מי שנוכח שם, היתה הרגשה שהפעם זכה גם הוא לטעום את טעמה של הקבלת פני שכינה.

("האדמו"ר רבינו ישראל אבוחצירא")

"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:53

מעשה מדהים זה אירע לפני 25 שנים אצל הבבא סאלי, יהודי אחד קבלן במקצועו, היה מקורב מאוד אצל הרב, לא היה איש צדיק מופלג, ולא אברך ישיבה , אלא ירא שמים, שמקיים כל מה שאומרים לו, גם היה עובד באמונה וביושר, ותורם לצדקה מהונו, בכל פעם שהיה נכנס לבבא סאלי, היה הרב מאיר לו פנים.

יום אחד, נזדמן לו לבא אל הרב, אך כאשר ראהו הצדיק, נזעק וקם למולו, והחל לצעוק עליו בקול רם ומחריד, שקרן, רמאי, נוכל, הולכת אותי שולל, כ"כ הרבה זמן, והיה נראה, שכעסו של הבבא סאלי, ללא נשוא, ובני הבית, כולם נזעקו לקול קריאותיו, אבל הבבא סאלי, לא הפסיק לצעוק, וקצף עליו במשך דקות ארוכות, ולא נתקררה דעתו, עד אשר צעק בפניו, תצא מהחדר שלי ואל תדרוך בה יותר!

האיש יצא, השמש שבחוץ נראתה לו כחושך גדול, הוא בכה חרש בינו לבין עצמו, ולא ידע את נפשו מה קרה? שאל את עצמו, מה עשיתי בזמן האחרון, מה סיפרו לו עלי? כך היה שואל את עצמו, אבל לא היה מי שיתן לו תשובה,

הוא הלך לביתו, והסתובב בפיזור נפש, מחדר אחד למשנהו, ולא מצא טעם לחייו, לכן החליט ללכת לאתר הבנייה שלו במצפה רימון, אולי יראה אנשים, וישכח מצערו, שהה שם כמה שעות, ולקראת ערב, לקח את הפועלים במכוניתו לביתם כמנהגו,

העסק כולו לקח פחות משניה,המכונית שלפניו, בלמה בפתאומיות (באחד העיכולים של מצפה רימון), וכיוון שהיה שקוע בצערו, תגובתו היתה איטית למדי, כשהבחין, ובלם בפראות, בחלקיק השנייה האחרון, כבר היה מאוחר מידי, המכונית הועפה אל התהום, הנוראה שמשמאל לכביש, והתגלגלה שם כאבן קטנה,

למה לא הוצת מיכל הדלק? עד היום הוא אינו יודע , באותם רגעים הוא לא חשב על זה, הוא עיקם את הדלת, וזחל בשארית כוחותיו, אז ראה את מכוניתו המרוסקת, ואת שני פועליו הגויים מתים והתפרץ בבכי ? ריבונו של עולם בזכות מה אני חי???

הוא מישש את גופו, ולא האמין למציאות שלפניו, הוא בריא ושלם, החושך כבר ירד, ואיש לא רואה אותו, בכל כוחותיו התאמץ לטפס אל הכביש, ועצר טרמפ למשטרת ירוחם, סוף סוף הוא צריך להודיע על התאונה, ועל ההרוגים, באמצע הדרך, שינה את תוכניתו, והחליט לנסוע אל הצדיק הבבא סאלי לנתיבות, יהי מה – שיהיה , חשב לעצמו יצעק עלי הצדיק? אין ברירה! אני מוכרח ללכת אליו,

לפני דלת חדרו של הבבא סאלי, נעצר, שוב הוא דמיין לעצמו, מה מחכה לו, ורוחו נשברה  בקרבו, אבל אמץ עצמו דפק ונכנס,

והנה הבבא סאלי, קם למולו בפנים צוחקות, כמימיים ימימה, ואומר לו ברוך הבא, ברוך הבא, אני מחכה לך, בוא חביבי תשב,

זרם דמעות פרץ מעיני האיש, והמילים נעתקו מפיו, הוא הבין שאין טעם לספר לצדיק מה אירע, ולכן כלא התרגשותו, והצליח לפלוט מילים אלו בלבד: "רבנו תסביר לי מה היה היום" והבבא סאלי הסביר לו,

דע לך, אומר לו הצדיק, כי המעשר שאתה נותן מכספך ללומדי התורה, מגן עליך כחומה בצורה, ולכן כמה פעמים, שרצו המזיקים להזיק לך, לא יכלו, אבל בזמן האחרון התחלת להתגאות,(על מעשיך הטובים האלו)

וצמחה לך קרן ברגל (כמו שאמרו חז"ל "האי מאן דיהיר בעל מום הוי) וכשנכנסת היום בצהרים, ראיתי את מלאך המוות קשור לך שם, והבנתי, אין כל דרך להציל את חייך, רק אם אצליח להוריד את גאוותך מיד, ולכן השפלתי אותך, וכאשר רוחך ירדה, כל כך, עזב אותך מלאך המוות, והרג את שני הערלים!

"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:56

הרבנית צביה אליהו, רעייתו של הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל סיפרה על הקשר העמוק בין בעלה זצ"ל, לבין ה"בבא סאלי".

הרבנית אליהו נצרה בזכרונה עשרות סיפורים שהיתה עדה להם, ובכל פעם שהיא משחזרת אותם היא נפעמת מחדש.

"באחת הפעמים", מספרת הרבנית, "כשנפגשו הבבא סאלי והרב אליהו, סיפר לו הבבא סאלי כי עומדות להגיע גזרות קשות מאוד על עם ישראל.

"'כמה שניסיתי, כמה שהתפללתי, לא הצלחתי לבטל את הגזירות', אמר. 'אז אמרתי: ריבונו של עולם, הובטח לי לקבל משיח. ועכשיו, אני מובן לוותר על זה בשביל עם ישראל - כדי שהגזרות יתבטלו.

"אמרו לו: הוא שקול כנגד כולם. ואז הוא אמר לרב אליהו: 'ביקשתי שלושה חודשים להיטהר'. הוא נתן לרב אליהו את הגלימה שלו, ואמר לו שהוא יקבל פני משיח כשהוא עוטה את הגלימה.

"עברו שלושה חודשים. הבבא סאלי אושפז, ואז הורה לי הרב אליהו להתקשר לבית החולים ולברר אם אפשר לבקר, מבלי להזדהות בשם.

"כששאלתי את בני המשפחה, אמרו שאי אפשר לבקרו. התקשרתי שוב, ושוב סרבו. רק לאחר כמה פעמים הזדהתי בשם - ואז אמר הבבא סאלי שיבוא לבקרו בשעת בוקר מוקדמת של יום ראשון.

"הבבא סאלי נקב בשעה, וזו היתה השעה שבה הוא הסתלק מן העולם.

"בעלי, הרב אליהו, הגיע אל החדר דקות לאחר ההסתלקות.

"חודשים חלפו, ובמהלך הנקיונות של פסח ראיתי את הגלימה. בתוכה היתה פלומת שיער. בעלי הסביר לי שזהו חלק מזקנו של הבבא סאלי שנשר. 'הוא רצה שחלק ממנו יקבל פני משיח'".

"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
חן דיין ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 02 דצמבר 2009
מחובר: מנותק
הודעות: 3096
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט חן דיין ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 00:59
באחד הימים נכנסה לבית רבינו הבבא סאלי זי"ע משלחת שלמה והמתינה להיכנס לחדרו של רבינו . בזמן שהמתינו שוחחו בקולניות ובהתרגשות, ואי אפשר היה להתעלם מנוכחותם. משרתו של רבינו ניגש לאחד הגברים שבחבורה וביקש לשמוע מה רצונם מרבינו. הלה הפנה אותו לעברם של בחורה שהיתה עימם וביקש כי ישאל ממנה לפשר בואם .

ניגש ר` אליהו לבחורה ושב וחזר על שאלתו. הביטה בו הבחורה ושאלה: "האינך מכירני?" ניסה משרתו של רבינו להיזכר מנין הוא מכירה ולא נזכר. כנתפס בקלקלתו הודה כי אינו מכירה. הבחורה החלה צוחקת ושבה לשאול: "נסה להיזכר ר` אליהו. האמנם אינך זוכרני?" לאחר שאימץ מוחו והשיב בשלילה, אמרה הבחורה: "האינך זוכר את הבחורה שהגיעה לכאן לפני כשלושה חודשים לבקש את ברכת רבינו. אולי אינך זוכר", הוסיפה הבחורה, "כי אז הייתי רתוקה לכסא גלגלים, ועתה ברוך ה` אני עומדת על רגלי הבריאות ..."

או אז נזכר ר` אליהו . שלושה חודשים קודם לכן הגיעה בחורה רתוקה על כסא גלגלים והתחננה להיכנס לחדרו של רבינו. זה כמה שנים, סיפרה שהיא משותקת ברגליה ויוצאת ובאה בבית לווינשטיין ברעננה והטובים שברופאים מטפלים בה אולם לא מעניקים לה כל סיכוי להתרפא .

הסביר לה משרתו של רבינו כי לא תוכל להיכנס לחדרו של רבינו ועל פי בקשתה קירב את כסא הגלגלים לדלת  החדר כדי שתשמע את דברי רבינו. לאחר ששמע את סיפורה בירכה רבינו לרפואה שלימה. החולה החלה לבכות וביקשה מר` אליהו כי ייכנס שנית ויבקש מרבינו כי יבטיח לה שתירפא. ר` אליהו לא יכול היה להשיב את בקשתה ריקם, ושב לחדרו של רבינו , וסיפר כי הבחורה יושבת בוכיה ליד הדלת ומבקשת כי רבינו יבטיח לה כי תירפא. רבינו שמע את הדברים, נטל בקבוק מים וביקש לומר לה כי תסוך רגליה מן המים. "אני מבטיח לה שתירפא במהרה", אמר רבינו בקול רם שתשמע הנערה מעבר לדלת .

שמעה זאת הנערה וביקשה ממלוויה כי ישיבו אותה למכונית. בידה אחזה את בקבוק המים ובעיניה נקוו דמעות. בני הבית השתתפו בצערה אולם לאחר שעה קלה שכחו מן המעשה .

עתה שבה הבחורה לרבינו לבשר כי אירע הנס והיא נתרפאה. ברגליה נכנסה לביתו של רבינו כדי שבני הבית יוכלו לספר לו כי ראוה והנה ברוך ה` היא מהלכת על רגליה .

שמע זאת משרתו של רבינו ולא יכול היה שלא לשאול אותה שאלה נוספת שניקרה במוחו: "בסדר", אמר לה ר ` אליהו, "אני מבין שתבואי את להודות לרבינו, אך מה פשר כל החבורה הנכבדה הזו שהטריחה עצמה לבוא לכאן ?"

ניגש לר` אליהו  אחד מראשי החבורה ואמר לו: "אנחנו הרופאים העובדים בבית לווינשטיין ברעננה. אנו טיפלנו בבחורה הזו במשך ארבע שנים וידענו כי אין כל סיכוי שתירפא. רגליה היו משותקות ועל פי הבדיקות הרי תוך זמן קצר גם פלג גופה השמאלי נידון לחלות בשיתוק .

כאשר ראינו את מה שפעל הרבי אליו הלכה הבחורה לבקש ברכה", הוסיף אותו רופא, "לא יכולנו להתאפק והגענו כל רופאי המחלקה לראות מי הוא אותו קדוש שפעל גדולות. גם אנו רוצים לבקש את ברכתו ..."
 
 
"כי מה לנו מחיים, אם לא לעבוד את בוראנו ולדבקה בו, לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו.
וברוחקנו ממנו, טוב מאוד מותנו מחיינו"
(פלא יועץ, חשק וחיבה)
חזרה לראש הדף
אור רבנו ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 14 דצמבר 2005
מיקום: Barbados
מחובר: מנותק
הודעות: 20954
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט אור רבנו ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 29 ינואר 2012 ב 21:55

בזכות בבא סאלי כל עם ישראל כל ישועות טובות יזכה לראות משיח צדקנו אמןןן בית מקדשנו ירושלים אמןן כל עם ישראל יחזרו תשובה חסד רחמים אמןן הייתי שם ממש בכיף היום כל עם ישראל ישועות טובות

הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך "עיקר העניין שאנחנו צריכים לגלות ולפרסם ולמסור נפשנו על העניין הזה, שעיקר הגאולה תלויה ברבנו נחמן מברסלב"
נ ♥☺♫נח ♥☺♫נחמ♥☺♫ נחמן♥☺♫ מאומן♥☺♫
חזרה לראש הדף
אור רבנו ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 14 דצמבר 2005
מיקום: Barbados
מחובר: מנותק
הודעות: 20954
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט אור רבנו ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 14 ינואר 2013 ב 14:08
Big smileהיום בערב להדליק נר זכות זכותו תגן עלינו בבא סאלי כל בית ישראל ישועות טובות יום ד' שבט יום הולליה שלו
הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך "עיקר העניין שאנחנו צריכים לגלות ולפרסם ולמסור נפשנו על העניין הזה, שעיקר הגאולה תלויה ברבנו נחמן מברסלב"
נ ♥☺♫נח ♥☺♫נחמ♥☺♫ נחמן♥☺♫ מאומן♥☺♫
חזרה לראש הדף
נחל נובע מקור חוכמ ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 20 דצמבר 2010
מיקום: חיפה
מחובר: מנותק
הודעות: 2026
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט נחל נובע מקור חוכמ ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 03 ינואר 2014 ב 13:45
ה א--ש שלי תוקד עד ביאת

      מ (*) ש (*) י (*) ח

מרום ממרומים רחם על עגומים ועל זרע רחומים ילדי ידידיך
חזרה לראש הדף
נחל נובע מקור חוכמ ראה תפריט נפתח
משתמש סופר מומחה
משתמש סופר מומחה


הצטרף: 20 דצמבר 2010
מיקום: חיפה
מחובר: מנותק
הודעות: 2026
אפשרויות תגובה אפשרויות תגובה   ציטוט נחל נובע מקור חוכמ ציטוט  שלח תגובהתגובה   קישור ישיר להודעה זו נכתב ב: 03 ינואר 2014 ב 13:46
מוצאי שבת בע''ה להדליק נר לכבוד הצדיק !!!  ההילולה של הבבא סאלי


Thumbs UpPartyPartyBeerBeer
ה א--ש שלי תוקד עד ביאת

      מ (*) ש (*) י (*) ח

מרום ממרומים רחם על עגומים ועל זרע רחומים ילדי ידידיך
חזרה לראש הדף
 שלח תגובה שלח תגובה

קפוץ פורום הרשאות לפורום ראה תפריט נפתח

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.69
Copyright ©2001-2010 Web Wiz

כל הזכויות שמורות לברסלב ישראל 2010 - 2003 ©
אודות ברסלב רדיו ברסלב פורום ברסלב חנות ברסלב צור קשר תרומות
breslev.co.il - אתר עם נשמה
ברסלב | רבי נתן מברסלב | חכמת רבי נחמן | אומן ראש השנה | התיקון הכללי
יהדות | השקפה יהודית | עם ישראל | מוסיקה יהודית | תקופות השנה
חברה | התבוננות והשקפה | יומן אישי | נקודה למחשבה | סיפורים מהחיים | אור חוזר
רוחניות | צמיחה אישית | צמיחה רוחנית | רוחניות ואמונה | מסעות רוחניים
תפילה ומדיטציה | משפחה וזוגיות | הכרות ונישואין | הורים וילדים | משפחה ובריאות
שבת | פרשת שבוע | חגים ומועדים | ראש השנה | סוכות ושמחת תורה | חנוכה | פורים
פסח | יום השואה | יום הזיכרון | ספירת העומר | שבועות